דב נקדימון

דב נקדימון נולד בעיר ליסבון שבפורטוגל ביום 20 במאי 1931. בהיותו כבן שנתיים ימים עלה ארצה עם הוריו.

בשנת 1945 גויס לאצ"ל ועבר במקומות רבים בארץ אימונים שונים, בבהם השימוש בנשק.

בעיקר עסק בהדבקת כרוזים,  ובאחת הפעמים  ירו עליו שוטרים בריטיים,  אך הוא ניצל בנס.

דב נחטף על ידי אנשי ה"הגנה" והובל אל מקום בלתי ידוע. חוטפיו ניסו להוציא ממנו ידיעות  על האצ"ל, אך ללא הצלחה.  בהתערבות הרב הראשי של תל אביב שוחרר לבסוף.

השתתף בהתקפת האצ"ל על  יפו. בקרב זה נפצע, לאחר ששניים ממפקדיו הנערצים, יחיאל הנדלר ושלמה קרמרמו, נהרגו לידו. אחר כך השתתף גם בקרבות על העיר  רמלה.

לאחר מכן גוייס לצה"ל, נטל חלק בקרבות, והשתחרר בשנת 1950.

בשנותיה הראשונות של המדינה, בעת  העליות הגדולות, התנדב ופעל בשח"ל (שירות חלוצי לוחם).

בשנת 1951 עבר קורס מזורז להוראה, ובמשך שלוש  שנים  שימש כמורה וכמדריך במעברות העולים וביישובים מסלול ותלמים שבנגב, ועזר  בקליטת העולים.

ב-1956 התגייס למשטרה ושירת בה עד שנת 1961.

לאחר מכן עבד בבנק לאומי ובין השאר שימש כיו"ר ועד העובדים באיזור התיכון.

שירת במילואים  כבעל דרגה וכקצין במשך כ-45 שנה. מאז שחרורו משירות המילואים הוא מתנדב במשמר האזרחי.

דב  נשוי לאביבה לבית קורץ ולהם שלושה ילדים ושישה נכדים.

בני הזוג מתגוררים בתל אביב.